שבט תשע''ט

'דברים שלמדתי תוך כדי ריצה'

​

יום רביעי, שבוע ימים לפני ראש חודש אדר א׳ שנת תשע׳׳ט. הרהורי לבי עוסקים בידיעות המזעזעות אודות חילול בתי הכנסת בנתניה ובירושלים, בזיכרון האלימות המילולית והפיזית בשכבות השונות בחברה, בקול ההסתה ובדברים נוספים שאינני רוצה להיות חשוף להם. המסקנה: כדאי להסתלק מן המציאות, התוצאה: יוצא לרוץ.

 

70 דקות עומדות לרשותי ומראשיתן נזכרתי בדבריו של סבי רבי ומורי, יוחנן בן ברוך וכרמל עליו השלום. משנתו החוזרת הייתה כי החיים הם מירוץ אשר בו היעד איננו לקצר את זמן ההגעה לנקודה נתונה אלא שהיעד הוא מלאכת החיים במסע הארוך, כל אחד במסלולו ובקצב שלו.

 

ולמדתי כי אין להתייאש בדרך כי מסענו ארוך והלב נדרש להישאר מלא תקווה. שבע תקווה גם כאשר פוגשים את המהמורות אשר בדרך. במסילה זו בה אנו מתהלכים , אנו רודפים אחרי הצדק, השלום והאחדות ,באמצעות דחיקת היאוש נצליח לעשות כן.

 

ונזכרתי שנית בשיח ההסתה המתמיד אשר אנו עדים לו ביומיום, ונזכרתי בהבטחת הנצחת הוויכוח בין בית הלל לבית שמאי עד בוא אחרית הימים(1).

ולמדתי כי אי ההסכמה הינה דבר בלתי נמנע ותנאי הכרחי לקיום בשלום שנצליח לקיים דיון מכבד ומכובד בין כל הצדדים.

 

ונזכרתי בפילוג בין ציוניים ללא ציוניים, בין הזרמים הדתיים למינהם לבין עצמם, בין ׳׳דתיים׳׳ לבין ׳׳חילוניים׳׳. ואף נזכרתי בפילוג הפוליטי ובפילוג הלאומי-לאומני ובשסעים הרבים הקשורים לכינון ולשמירת האגודות בקרב העמים.

 

ולמדתי כי קשה להתחכם בסביבה עוינת, אזי בה נלמד לחשוד ולפעול בתוקפנות.

 

ונזכרתי כי עמי מצופה להיות אור לעמים(2) ואף ניסיתי לאתר את האור הזה ולא מצאתיו בהסתכלותי על התמונה הגדולה, אך גם ברמת הפרט.

ולמדתי להעמיד את האדם במרכז ולכבדו כי בצלם נברא(3) וזוהי מהותו.

 

ותוך כדי ונזכרתי בזוג של צידון(4).

​

ולמדתי כי על מנת להתעלות ולהתגבר על הפילוג ועל תחושות הניכור בתוך העם עלינו להיצמד להוראותיו של רשב׳׳י. ולמדתי כי אין הדבר סביר שהצער בלבד יחבר ביננו וכי נחוץ שהטוב והרצון לעתיד משותף יהיו הדבק החברתי הבלעדי.

​

ונזכרתי בדבריו של בואנהונטורה דורוטי ואמרתו המפורסמת: ׳׳אנו נושאים עולם חדש בתוך ליבנו, עולם זה הולך ומתרחב ברגע זה׳׳(5). ומצאתי וראיתי את גרעין האור שבכל בנותי האנושות, וראיתי כי בידינו להגדילו ולהפיצו.

​

ולמדתי כי בידי הפרט למגר את ההסתה,רק בידי הפרט.

​

ונזכרתי בדבריו של נורדאו ובציווי שלו לפתח יהדות של שרירים(6), וחשתי בלבי כי הוא לא סיפק לנו הנחיות ברורות על התקיפות בעת הנוכחית לגבי שימוש שרירים אלה.

 

ולמדתי כי משטור הגוף כואב, כואב במיוחד ברובד הנפשי. ולמדתי שמשטור הגוף פועל בדומה למשטור הדעות, שאין כיצד להימלט ממנו ומן הכאב, אך כן ניתן להעלות את המודעות וזה גורם להקלה, לשיפור המצב.

 

כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַֽעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם: אִם-בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם-בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָֽצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ: אִם-אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן-ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָֽלְדָה-לּ֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָֽאִשָּׁ֣ה וִֽילָדֶ֗יהָ תִּֽהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ: וְאִם-אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֨בְתִּי֙ אֶת-אֲדֹנִ֔י אֶת-אִשְׁתִּ֖י וְאֶת-בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חָפְשִֽׁי: וְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל-הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל-הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל-הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת-אָזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַֽעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם: (7).

 

​

 

1. ע׳׳פ ירושלמי חגיגה פרק ב דף עז.

בראשונה לא הייתה מחלוקת בישראל אלא על הסמיכה בלבד, ועמדו שמאי והלל ועשו אותן ארבע. משרבו תלמידי בית שמאי ותלמידי בית הלל, ולא שימשו את רביהן כל צורכן, ורבו המחלוקות בישראל, ונחלקו לשתי כיתות. אלו מטמאין ואלו מטהרין, ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד -ירושלמי חגיגה פרק ב דף עז-.

2. ע׳׳פ ישעיהו מ׳׳ב,ו׳. שם מ׳׳ט, ו׳. שם ס׳,ג׳.

אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם  ישעיהו מ׳׳ב, ו׳-

וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ  -ישעיהו מ׳׳ט,ו׳-

וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ -ישעיהו ס׳, ג׳-

3. ע׳׳פ משנה אבות פרק ג׳, משנה י׳׳ד.

הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם. חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט), כי בצלם אלהים עשה את האדם -משנה אבות פרק ג׳, משנה י׳׳ד-.

3. ע׳׳פ מדרש שיר השירים רבה א' ל"א.

4. ציטות מתוך ראיון אשר נעשה לבואנהונטורה דורוטי ואשר התפרסם ב-The Toronto Daily Star בתאריך 5 באוגוסט בשנת 1936. ניתן למצוא את הרעיון ב:

Christie, S. (2002). My granny made me an anarchist. The Christie file, 1, 1946-1964. P. 196.

5. נורדאו, מקס. "יהדות השרירים".

6. ספר שמות, פרק כ''א פסוקים ב'-ו'.

​