טבת תשע''ט

'365'

​

​

​

׳׳וַיְחִ֤י יַֽעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵי-יַֽעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה:׳׳ (1). הנה רגע מכונן, שיא חיי ישראל, הגיע קץ זמנו. במתקרב מועדו, אב האומה קורא לכל ילדיו ומבקש לברכם ולהקדים להם עתידים, כמו שנאמר: ׳׳וַיִּקְרָ֥א יַֽעֲקֹ֖ב אֶל-בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר-יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים: הִקָּֽבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל-יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם:׳׳ (2).

​

הגמרא מביאה את דברי רבי שמעון בן לקיש המצהיר כי  ׳׳ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא חס ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳׳(3) . מוסר השכל כי צאצאיו של יעקב למדו את מה שאביהם העביר להם, הפנימו את אמונת ישראל ואת חכמתו, ויעקב מצדו התחשק לוודא כי יהיה המשך למפעלו.

​

שאלה עולה וחוזרת, מדוע נקרא ברגע המכונן הזה בשמו הישן ולא ישראל? עמדתי כי כאשר בתורה אב האומה נזכר בשם יעקב נעשה כך על מנת לציין כי קיימת בעיתיות מה במעשה המתואר והמיוחס לו, או כי נזכרים המקומות השפלים בהם  הוא נכשל, או כי מביאה התורה את השלכות מעשיו של העבר. אם כן, מה הבעיתיות כאן? שמא מעלה יעקב ספק להמשך מפעלו ואמונתו ומתעלם בו זמנית משני דברים. מחד גיסא שאין חוזים ומודים עתידות ובלבד בדיעבד נודע לנו מה עלה בגורל האדם, אך כאן ביקש יעקב להקדים את הנודע לו. מאידך גיסא נראה כי רצונו שאחריו העולם ימשיך להתקיים על פי דעותיו ואורחותיו ואין הדבר אפשרי, נכון ותקין. על כן נאמר בגמרא שנסתלקה השכינה ממנו (4) ואולי רמז על כן שהתגאה בלבו בעת ההיא, או אולי לא.

​

הרשו לי לשתף אתכם בדבר אישי, השבוע בחרתי לשמוע שירי נוסטלגיה, כאלה השייכים להקשר התרבותי בו חונכתי, בשומעם התבוננתי על הזמן החולף על עולמנו המשתנה וכיצד אנו משתנים בעקבות מגע עם בני אדם אחרים ??ת החיים.כמו כן התפתתי  להעלות שאלה - מה הייתי עושה לו היו אומרים לי שיש ברשותי מספר ימים כנגד ימי החמה, משמע 365 ימים, עד קץ מועדי? לרבות אם קץ המועד אינו מתיחס לסיום ימי החיים אלא לסיום תקופה, אנחנו חשופים לפיתוים דומים, למחשבות העולות וחוזרות על מה ישאר מאיתנו, מה אחרים יזכרו? ואולי הדבר הנכון לעשותו הוא לעבור על הברכות והטובות אשר נעשו לנו בתקופה הזו דרך הזולת אשר עמו בנו במגע. 

​

אם כן חובתי להצהיר כי התברכתי בקרבת א-נשים טובותים, אוהבותים, צדיקות וצדיקים, א-נשי אמונה, נשים וגברים חזקות, בעלותי אידיאולוגיה, א-נשים שאין בהם שלמות ואשר אי שלמותם הופך אותם לשלמים. התברכתי בקרבת א-נשים אשר מעריכותים  ויודעותים להגיד לי מתי אני טועה במעשיי או תועה בדרכיי, חברותים אשר מרימותים את נפשי בעת הצורך ואשר זורמותים עם יוזמות ופעילויות. התברכתי בקהילה פתוחה, תומכת ואוהבת, קהילה שאין בעולם הזה הדומה לה, קהילה שבלב כולנו. על כל הטובות הללו מודה לבורא עולם, ונחוץ להודות גם כן לכן ולעוד א-נשים שאינן עמנו היום.

​

הרשו לי נא לסיים באמירת מזמור לתודה, שמעתם אותו כבר פעמים רבות לכן עמכן מוזמנותים להצטרף ונאמר אותו יחד. על כל הטובות וישועות אשר נעשו לנו, אשר נעשו לי דרככם - 

מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל-הָאָֽרֶץ: עִבְד֣וּ אֶת-יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה:  דְּע֗וּ כִּֽי-יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ (ולא) וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ:  בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו | בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ-ל֝֗וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ:  כִּי-ט֣וֹב יְ֭הוָֹה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד-דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ: (5).

​

​

1 ספר בראשית פרק מ׳׳ח פסוק כ׳׳ח.

2 ספר בראשית פרק מ׳׳ט פסוקים א׳-ב׳.

3 ת׳׳ב מסכת פסחים דף נ׳׳ו, עמוד א׳.

4 ע׳׳פ ת׳׳ב מסכת פסחים דף נ׳׳ו, עמוד א׳.

5 ספר תהילים, פרק ק׳.

​