אייר תשע''ח

'קדושים נהיה'

​

פרשת קדושים פותחת בדרישה חד משמעית של הקדוש ברוך הוא המופנה את עם ישראל בשלמותו : להיות קדושים(1). בקשה זו המעוררת שאלות מהותיות שאין בידינו לענות אותן בשלמותן, למרות זאת ננסה להעלות חלק מהן כמו כן גם ננסה להביא אור לציווי המעורפל הזה.

 

בשני הפסוקים הראשונים של הפרשה נאמר: וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל-כָּל-עֲדַ֧ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָֽמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדשִׁ֣ים תִּֽהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:(2). דרישה זו מכוונת לעדת ישראל, על פי הראיות אשר מביא רש׳׳י מדובר על היותנו מרוחקים מן העריות ומן העברות(3). אבן עזרא מוסיף וטוען שלא מדובר על הרחקתנו מן העברות בלבד, אלא שהכתוב בא להכריז כי קיום המצוות הוא תנאי הכרחי לעמידתנו בארץ(4).

 

בקנה אחד עם הפירושים האלה עולה גם שאלה - מהי משמע של להיות קדושים? ועוד ניתן להוסיף - האם על להיות מובדלים בהתנהגות מדובר? או להיות מובדלים במה? האם מדובר על דבר אחר.

 

רצוי לבדוק אפשרות אחרת כי אולם מדובר על היכולת להתבונן על מי אנו, כיחיד וכקבוצה, ועל איפה אנחנו עומדים ביחס למציאות ועל עצם מהות קיומנו בעת הנוחכית. האפשרות הזו גם מעלה נושא לא מבוטל, כיצד אנחנו מתקיימים והאם לעיתים נדרשים שינוים והתאמות.

 

תהפוכות, גם אם הן רק חלקיות, וההלימה דורשות השקעה במחשבה ובמשא ומתן פנימי וגם עם הגורמים חיצוניים, בסוף תהליך זה נרכיב תשובות שיענו על מהן השבילים אשר בהם כדאי לנו להמשיך את הצעידה. לעיתים יהיו האומרים שהשינוים הם ׳הקלות׳ אשר מוציאות אותנו משדה ה׳אוטנטיות׳ אך אין הדבר כן אלא שכל חוויה אוטנטית מתבנה בכל יום ויום ובכל תקופה ותקופה על פי יחודיו של הדור אשר חווה אותה. אם כן ניתן להגי שאין אוטנטי יותר מחווית אדם או ציבור אשר מודעים להוויתם ולהקשרם, והנה מהות הציווי ׳קְדשִׁים תִּהְיוּ׳(5) המעסיק את עמנו דורי דורות ובכל דור ודור עלינו למצוא את ביאור קדושתנו.

 

 

 

1. ע׳׳פ ספר ויוקרא פרק י׳׳ט פסוקים א׳-ב׳.

2. ספר ויוקרא פרק י׳׳ט פסוקים א׳-ב׳.

3. ע׳׳פ פירוש רש׳׳י על ספר ויוקרא פרק י׳׳ט פסוק ב׳.

4.  ע׳׳פ פירוש אבן עזרא על ספר ויוקרא פרק י׳׳ט פסוק ב׳.

5. ספר ויוקרא פרק י׳׳ט פסוק ב׳.