פרשת תצווה
אדר תשע''ח
'הנאה שבלב'
פרשה זו, תצווה,מספקת לנו הזדמנויות אינסופיות לדמיין את עבודת הקודש ולצייר אותה כרוח אשר נעה סביבנו. כמו כן מאפשרת לנו לחוש את אווירת הפולחן אשר נעשה במשכן, ולאחר מכן בבית הבחירה.
מפורטות בכתוב הנחיות ברורות עד מאד על מיקום המנורה ׳בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת׳(1) וכן הנחיות על ההכנות שאהרון מתבקש למלא, אלו הן שתי הדרישות המכונות בלשון הכתוב ׳חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם׳(3). בולט לעין שההכנות יעשו על ידי אהרון לבדו, כי הוא המורשה להכנס אל הקודש, ולמרות זאת כל העם נצטווה לשמור לעולם את החוקה. טעם הדבר שעל פי הפסוק הקודם התבקש כל העם להביא ׳שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר׳(4) ולפיכך כתוב לדורותם ולא לדורותיו הלו כולם נוטלים חלק בסגידה.
התיאור שאנו עדים לו בפרשה מוסר לנו פרטים ומרבה בעושרו ובדיוקו, הודות לכך ניתן לאחוז בדימיון תמונה של המקום הזעיר אשר בו זמנית הוא גם אדיר ומעורר פלא. מקום זה, המשכן, התקיים פעם ובאו להחליפו בית המקדש של שלמה ולאחריו הבית השני.
עובדה שבזמן הווה אין מקומות אלה קיימים עוד, ואף על פי כן עדיין אנו משתוקקים וחשים בצורך להמשיך את עבודת הקודש ברוח זמננו וברוח כל אדם ואדם. דבר זה אינו חדש, שכבר פירשו רבותינו ז׳׳ל שעבודה של הלב זו היא תפילה(5).
קרבנות הוחלפו ובמקומם קמו התפילות. פניות לאל נוסדו בעת ובמקום, ליתר דיוק, בתקופות ובמקומות שונים, בנוסחים וסגנונות רבים. קיימות היום והתקיימו בעבר תפילות והרכבים מגוונים עד אינסוף, נוסחים אלו איפשרו לכל דור לקיים את חוקת עולם שעליה מדובר בתחילת הפרשה, והנה מה טוב ומה נעים דבר אשר בעתו. שנים רבות חלפו ועד עתה יהודיות ויהודים ניסו ומנסים למצוא את הביטוי האישי והקבוצתי שלהם, זה קרה ועדיין מתרחש בכל מקום אשר בו שוכנת קהילה יהודית ובכל מקום אשר בו חיי היהדות מצויים בתנועה המדרבנת המשכיות.
הקושיה העולה מכל הנאמר עד כה היא - אלו הן התכונות הכלליות של הביטוי הזה- של התפילה? אין בידינו להשיג תשובה אוניברסלית, אולם מתאפשר להגיד שהתפילה נחוצה לאפשר ביטוי מכוון- משמעות מלאה כוונה, כמו גם שתהיה נאה בעיני האדם ונעימה לו. שלושת הדרישות הללו יסייעו לאדם לצאת מתחושת החובה הסוחטת אותו. תפילה מלאת כוונה, נאה ונעימה תוביל אותנו אל החוויה הרוחנית האמיתית והמשחררת מתוך רצון חופשי. מוכרחים אנו למצוא יחד את הדרכים, את הנתיבים ואת השבילים האפשריים.
יפה לשונו של הרמב׳׳ם אשר כתב על היסוד המפורסם שציינו לעיל ׳אי זו היא עבודה שבלב? זו תפילה׳(6), עלינו להשלים את משפט ולהגיד מתוך שמחה ושלמות שהתפילה היא הנאה שבלב.
1 ספר שמות פרק כ׳׳ז פסוק כ׳.
2 ע׳׳פ ספר שמות פרק כ׳׳ז פסוק כ׳.
3 ספר שמות פרק כ׳׳ז פסוק כ׳.
4 ספר שמות פרק כ׳׳ז פסוק י׳׳ט.
5 על יסוד ת׳׳ב מסכת תענית דף ב׳ ע׳׳א.
6 רמב׳׳ם, משנה תורה, הלכות תפילה פרק א׳ הלכה א׳.
