שבט תשע''ח
'שירו שיר ישן/חדש'
בפרשת ׳בשלח׳ מפגש מסקרן עם אחד הטקסטים שאנו משננים בתפילת שחרית: שירת הים.
במבוא השיר מצויין כי משה ובני ישראל פותחים בשירה יחדיו שנאמר: ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה׳(1). לשון היחיד בראשית הפסוק בולטת ותפסה את תשומת הלב של פרשנים רבים במשך הדורות. רבנו אבן עזרא דן בעניין זה ומסכים עם המדרש(2) באומרו כי משה לבדו חיבר את השירה ואחרים למדו ממנו(3) ועוד הרבה החכם והוסיף שכל אחד ואחת ישנן את אותן המילים בכל דור ודור(4).
אם כן, מדוע אנו נחוצים לחזור שוב ושוב על אותה תבנית? מחד גיסא מפני שעלנו להלל ולתת שבח והודיה להשם יתברך שמו על הצלת הנפשות של יוצאי מצרים שהרי איתן הציל את העם כולו, את כולנו. ומאידך כי האדם זקוק לביטויי הודיה על הטוב שנעשה לו וזקוק לתפילה, הלא הקב׳׳ה לא צריך את שבחי יצוריו(5).
טענות אלו לא מספקות תשובה לסוגיה משום שרווח כי דרכו של אדם לחבר שירים ותפילות על מנת להביע את רגשותיו ותחושותיו, ולמה שלא יחליפן בכל דור ודור? ונראה כי טעם השינון הוא שיתחבר האדם למורשתו וילמד להודות על הטוב שנעשה לדורות שהיו לפניו בסדר העולם.
למרות הנאמר עד כה, עלינו להוסיף מילים פרטיות ומילים של אנשי זמננו כי זימון לכך נעשה לכול יושבי התבל ככתוב ׳שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַיהוָה כָּל הָאָרֶץ׳(6). יוסיף האדם בתפילה וגם בשירה אשר כל אחד יחבר על פי הבנתו ועל פי הוראות ליבו, ואפילו מילה אחת, כי נאה הדבר. אבותינו ואמהותינו עשו כן ומצאו את המילים ואת המנגינות אשר דרכן פתחו את ליבם בהודיה ובתפילה. לפיכך נשיר ונתהלך באורחותיהם ונשיר להשם שיר ישן ונוסיף עליו גם שיר חדש.
שִׁירוּ לָאֵל בָּנוֹת וּבְנִי הַשִּׁיר,
שִׁירוּ לָאֵל כָּל הָאֶרֶץ.
שִׁירוּ שִׁיר יָשֵׁן, כִּי גֵּאוֹ גֵּאֶה.
שִׁירוּ שִׁיר חָדָשׁ, עַל הַטּוֹב הַבָּא.
בְּכָל יוֹם וְיוֹם זַמְּרוּ שִׁירִי תְּהִלָּה.
שִׁירוּ לָאֵל מִן הָעֵמֶק,
שִׁירוּ לוֹ מִן הַמָּקוֹם הַשֵּׁפֶל.
שִׁירוּ לָאֵל מִן הַגְּבָעוֹת,
שִׁירוּ לוֹ בְּיוֹם הַצֵּל.
שִׁירוּ לוֹ כִּי גָּאֹה גָּאָה,
שִׁירוּ לוֹ כִּי גָּבַר חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
הוֹדוּ לָאֵל כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
1. ספר שמות פרק ט׳׳ו פסוק א׳.
2. ע׳׳פ דבריו של רבי אליעזר בן תדי במכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דשירה בשלח פרשה א׳.
3. ע׳׳פ פירוש אבן עזרא על ספר שמות פרק ט׳׳ו פסוק א׳.
4. שם.
5. כפי שניתן ללמוד מברכתו של רבי ישמעאל בן אלישה על פי המתואר בברייתא בת׳׳ב מסכת ברכות דף ז׳ עמוד א׳.
6. ספר תהילים פרק צ׳׳ו פסוק א׳.
פרשת בשלח
