פרשת וישב
כסלו תשע''ח
'אגרת יוסף'
אגרת יוסף בהיותו יושב בבית הסוהר בארץ מצרים.
אבי ומורי היקר,
שחר, אני יושב באי נוחות בחדרי והמראה אינו נאה. השם עימי והוא הצליח את דרכי עד בואי מצרימה ועד נפילתי במלכודת.
שוב פעם ראו בי טורף, אויב מעורר אימה, שוב פעם חששו מהצלחתי ונשלחתי הבורה, לאתר החשוך והמבודד הזה אשר דומה לבורי הראשון. בקולי לא שובע ואין זכר למעשיי הפלאים.
איפה הזמר והתכשיטים, היכן כותונת הפסים, האלומות, השמש, הירח והכוכבים. מתחנן אני, אות וקלון אל תתן לי שנית, אל תשמעו נא חלום זה אשר חלמתי, אל תפקידו אותי על בית השר. הצלחתי הייתה לכשלוני ולמוקש. אחי שלחוני רחוק, אנשי בית לא באו לעזרתי והשר כבר לא שמרני בזכרונו.
אבא, מדוע לא ראינו את זה בסמוך אליי, מפני מה לא ראיתי את זה מתרחש, למה לא היטיתי את אוזניי לצעקתך ואת קריאתם הרמה של אחי ובני הבית לא שמעתי.
השם עימי והוא הצליח את דרכי עד בואי מצרימה ועד נפילתי בבור בשנית. השם עמי ויוציאוני מן הבור ושמלה ישימו עליי ואולם הפעם הצלחתי תהיה לברכתנו.
שלך לעולם,
בנך האהוב.