top of page

פרשת ויצא

כסלו תשע''ח

'החושד בקשרים'

הָיֹה הָיְתָה יַלְדָּה תְּמִימָה,
וּשְׁמָהּ כִּפָּה שְׁקוּפָה.

עִם כִּפָּתָהּ הִתְהַלְּכָה בָּעִיר, בַּיַּעַר וּבַדֶּרֶךְ

וְעָלֶיהָ חָשְׁבוּ כֻּלָּם שֶׁהִיא יַלְדָּה לְתִפְאֶרֶת.

 

פַּעַם אַחַת, בֶּהֱיוֹת סָבָתָהּ חוֹלָה,

בִּנְתִיבָהּ הָלְכָה כִּפָּה שְׁקוּפָה

וְהִנֵּה פָּגְשָׁה זְאֵב טוֹרֵף.

וְכָכָה הוּא אָמַר:

׳לְאָן יָפָתִי הוֹלֶכֶת אַתְּ, כֹּה שְׂמֵחָה?׳

וְהֶחֱזִירָה לוֹ הַיַּלְדָּה:

׳לְבֵית סָבְתָא, כִּי בְּמַחֲלָה חָלְתָה׳

וְעוֹד הוֹסִיפָה וְאָמְרָה:

׳חִזּוּק וּפִתְרוֹנוֹת רַבִּים בְּעַצְמִי אֲנִי מְבִיאָה לָהּ.׳

 

׳עָלַי לְמַהֵר׳, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ הַזְּאֵב

וְנִפְרַד מִן הַיַּלְדָּה

וְאֶת כִּפָּתָהּ הוּא כְּלָל לֹא רָאָה.

 

חֲשָׁד גָּדוֹל הַזְּאֵב חָשַׁד,

שֶׁמָּא כִּפָּה שְׁקוּפָה

לֹא מְבִיאָה תְּרוּפָה טוֹבָה לְסָבְתָא שֶׁלָּהּ.

שׁוּב וָשׁוּב נִסָּה אֶת הַיַּלְדָּה בְּמַסָּעָהּ לְעַכֵּב,

עַד שֶׁבַּסּוֹף הֶחְלִיט לְמַהֵר, הַזְּאֵב.

 

הִגִּיעַ רִאשׁוֹן הַטּוֹרֵף אֶל בֵּית סָבְתָא הַחֲכָמָה,

הוּא דָּפַק בַּדֶּלֶת וְהִיא שָׁאֲלָה:

׳מִיהוּ שָׁם בְּפֶתַח דַּלְתִּי?׳

וְעָנָה: ׳זֶה אֲנִי, כִּפָּה שְׁקוּפָה׳.

בִּמְהֵרָה סָבְתָא אָמְרָה:

׳אַתָּה לֹא נִשְׁמָע לִי מִן הַמִּשְׁפָּחָה.

לֵךְ לְךָ, מְצָא אֶת מְקוֹמְךָ,

כִּפָּה שְׁקוּפָה בַּדֶּרֶךְ 

וְהִיא מְבִיאָה לִי תְּרוּפָה טוֹבָה וּמְהֻדֶּרֶת.׳

 

דע לך שבדומה לחשדות של הזאב ובדומה לזהירותה של סבתא, כל אחד ואחת מאיתנו נוטה להתנהג לפעמים בדרך זו. אם כן טבע האדם להיות חשדני כלפי זרים או רעיונות שעלולים לשנות את המציאות שהוא מכיר או שהוא חובב. יעקב אבינו ע׳׳ה במפגשו עם ׳מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים׳(1) חשד וציין מיד ׳מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׳(2). ואם זה היה מחנה השם, מדוע לכנות אותו ׳מַחֲנָיִם׳? ללמדנו שמחנה אחד לו ולמשפחתו ומחנה אחר למלאכים(3) ומפני החשד הכריז על שתי מחנות כי מתחום לבן יצא ועבר שנים רבות שם ורימו אותו במקום ההוא. ולא גירש את המלאכים אלא שמר על מרחק ביטחון כך שהייתה לו הזדמנות להכיר אותם על מנת להכניסם אל ביתו, וזו דרך החכמה והענווה שכולנו שואפים לה. 

 

 

 

1 ספר בראשית פרק ל׳׳ב, פסוק ב׳.

2 ספר בראשית פרק ל׳׳ב, פסוק ב׳.

3 ע׳׳פ פירוש אבן עזרא על ספר בראשית פרק ל׳׳ב, פסוק ב׳.

bottom of page