חשוון תשע''ח

'וַיְמַהֵר אֶל מַהֲרִי'

​

​

מצווה יפה בין המובחרות היא מצוות הכנסת אורחים, בה כל הבריות זוכות ליחס שווה ומכבד. ואזי כל אחד ואחת פעם היה או יהיה, בסיעתא דשמיא,זר במקום אי שם או חדש במקום אחר ואילו מזלו נזל יהיה האדם בקרבת מקבלי פני חברו כראוי.

​

קבלת פני הזר והכנסתו אל בתינו לא מספקים לו לאדם פרס גלוי, אך הנוהגים כן מביאים שלום אל העולם, מקרבים את השכינה ומחזקים את ההיכרות ואת ההבנה הדדית,כאשר הן מתקיימות הן סוללות דרכים בין אנשים. אם כן, קיום מצוות הכנסת אורחים על ידי בני אדם מספקת תועלת לחברה כולה ועל כך אברהם בהבנתו הגבוהה מיהר לזרז את שרה ולגייס את  כל הגרעין המשפחתי לקיום המטרה שנאמר: וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת(1). ולא אברהם לבדו זכה במצווה זו אלא שהשתתפו אנשי ביתו(2) ויתר מכך לא רק הם זכו בפירות המצווה אלא שעל פי המסורת אשר בידינו(3) אפילו דור המדבר ודור הישוב ודור המשיח זכו ויזכו.

​

שאלה הנדרשת להשאל, למה אברהם מיהר? האם הוא לא חשש כאשר אנשים זרים באו אל המחנה? ככל הנראה התשובה לשאלה האחרונה היא:לא.

בטוח היה שזהו הדבר הנכון לעשות וקיים את המצווה  באמת ובאמונה ובלב שלם. זאת היא דרך ההצלחה אשר בה התוצאה היא לא המטרה אלא הדרך בה האדם מתהלך. 

​

לפיכך למדים אנו שני דברים, ראשית הכל שמצוות הכנסת אורחים היא דרך ועל כן אנחנו לא מברכים עליה כי מלווה אותנו בכל עת ושעה, מצד שני למדים אנו שבחיים ישנם הזדמנויות אשר בהן הכרחי שהאדם יצא לדרך מבלי לחשוש ולהתבונן יותר מדי על ההשלכות השליליות האפשריות, כי תמיד ישנם כאלה, והחכמה נמצאת בזהוי המצבים אשר בהם החשדות והפחד הם חוסמים את דרכינו. מי יתן ונזכה להליכה נעימה בדרך חיי השלום עם כל יושבי תבל.

​

​

​

1 בראשית פרק י''ח פסוק ו'.

2 ע''פ בראשית פרק י''ח.

3 בראשית רבה לך לך, פרשה מ''ח, י'.

   בראשית רבה לך לך, פרשה מ''ח, י''ב.

​

​

​