חשוון תשע''ח

'גור בך'

​

בימי אַמְרָפֶל, אַרְיוֹךְ, כְּדָרְלָעֹמֶר ותִדְעָל(1) היה סכסוך ומלחמה בינם לבין מלכי סְדֹם, עֲמֹרָה, אַדְמָה, צְבֹיִים ובֶּלַע. לאחר המלחמה שארכה שתיים עשרה שנה נלקחו בשבי אנשים רבים ועבדו  את כְּדָרְלָעֹמֶר, אשר יש האומרים שהוא נמרוד(2) אך בשנה השלוש עשרה קמו ומרדו עבדיו(3).

 

בודאות היו תוצאות רבות למרד, אבל בתורה מצויין בלבד כי מלכי סדום ועמורה נמלטו(4) וכל רכושם ואת כל 'אָכְלָם'(5) לקחו עמהם המנצחים(6), וגם את לוט אחיו אברהם אבינו עה''ש לקחו איתם בשבי(7). צער גדול גרם הדבר, אברם בקבלו את הבשורה הרעה לא נבהל ולא חשש ולא התלבט לרגע לצאת לדרך ולחפש את לוט(8) למרות שמרובים היו החוטפים(9).

אברם ומלוויו רדפו יום בלילה,לרבות בחשכה(10), עד הגיעם אל רחוק מאד, עד דמשק(11), והצליחו והשיבו את לוט אל עירו: סדום(12).

בעת ההיא הוצע לו לאברם לקבל חלק ברכוש שנלקח בשבי אך הוא סירב(13) והטעם אולי שדי היה לו בשחרור לוט וזהו שכרו להחזיר את לוט למקום אשר בו אחיו רצה לחיות, כלומר לסדום.

ניתן להתקשות בהבנת החלטתו, הרי סדום הייתה לעיר הרוע אשר בה לא ידעו לקבל את פני האחרים ולהכניסם כראוי. אם כן, למה רצה אברם להחזיר את לוט לשם?

ישנם הסוברים שהרע אשר נעשה ללוט בהיותו שבוי היה תוצאה משהיתו בסדום(14) ונשמע מדבריהם שהוא לא היה אמור לחיות בעיר הזו ולמרות זאת בא אברהם אבינו להחזירו אל מקומו כי הבין שאינו האדם היכול להחליט לזולתו מהו הדבר הנכון שיעשה שהרי בזכותם של אברהם ולוט הסכים המרחם לא לספות 'צַדִּיק עִם רָשָׁע'(15) והנה התגלתה מהות הדבר ששהותו של לוט עזרה לו לאברהם להתעורר ולבקש רחמים ולהצילם שלא כדרכו של נח.

 

 

 

 

 

1 ע''פ ספר בראשית פרק י''ד.

2 ע''פ רש''י על ספר בראשית פרק י''ד פסוק א'.

3 ע''פ אבן עזרא על ספר ברשית פרק י''ד פסוק ד'.

4 ע''פ אבן עזרא על ספק בראשית פרק י''ד פסוק י'.

5 ספר בראשית פרק י''ד פסוק י''א.

6 ע''פ שם.
7 ע''פ ספר בראשית פרק י''ד פסוק י''ב.
8 ע''פ ספר בראשית פרק י''ד פסוק י''ד.
9 ע''פ רש''י על ספר בראשית פרק י''ד פסוק ט'.

10 ע''פ רש''י על ספר בראשית פרק י''ד פסוק ט''ו.
11 ע''פ ספר בראשית פרק י''ד פסוק י''ד-ט''ו.

12 ע''פ ספר בראשית פרק י''ד פסוק ט''ז.
13 ע''פ ספר בראשית פרק י''ד פסוק כ''א-כ''ב.
14 ע''פ רש''י על ספר בראשית פרק י''ד פסוק י''ב.

15 ע''פ ספר בראשית פרק י''ח פסוק כ''ג.