פרשת נח
חשוון תשע''ח
'ומתקנים מבראשית'
בעודנו קוראים את פרשת נח מתקשים למצוא מנוח ולרוב נוצר מפגש מטריד עם שאלות סביב המעשה. אלו הן חלק מן השאלות:
- ייתכן וקושי וצרה בחיי האדם בעולם הזה הם תשלום או גמול על מעשיו הרעים?
- היש אפשרות שיהיה קץ לרחמים ושוב יבוא הסוף לחיי אנוש כפי שאנו מכירים?
- האם מוצדק הנעשה לבריאה כמעט בשלמותה בדור המבול? או שמא נעשה עוול שאינו בר תיקון?
בהולכו בשאלות הללו האדם לא ישיג דעת ולא ישכיל שהלא אין איש או אישה בעלי הבנה בהיגיון סיבת כל הסיבות, כמו כן איננו יכול האדם לקבוע את נכונות התשובות אשר ימצא או לצפות בעתיד לבוא, מפני שאין בדורנו רוח הנבואה. דבר נוסף עולה על הדעת בהתבוננותנו בפרשה והוא נושא מעגליות הקיום ביקום.
אלה המקבלים דברים כפשוטם יחשבו שהקב׳׳ה בהשחיתו את העולם החליט להתחיל מבראשית על מנת לפתוח דף חדש עם צאצאיו בעל הברית בדור המבול: נח, אך לא כן הדבר אלא שהשם יתברך ידע כי הסוף וההתחלה לא יהיו ראשית וקץ אלא המשך יהיו ויש רמז בהיר לדבר בכתוב.
נאמר בפרשה ׳וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס׳(1) וציין אברבנאל שבבני הדור ׳גבר חמרם על רוחם׳(2) ועוד הוסיף ואמר ׳לא שחטאו מתאוה׳(3) וחתם ׳כי הגבירו את חמרם כל כך עד שלא יכלו לתקן עוד׳(4). על פי אמרתו לא הגיעו אנשי המבול למצב של דור מושחת מפני יצר או תאוות שלא יכולו להתנגד לו, כי אם מהתנהגויות פסולות לאור הזיקה לחומר ונטישת הרוח. על כן עוד נאמר בפרשה ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ׳(5) והנה ׳כל בשר׳ כתוב ולא ׳כל אדם׳ והאדם מורכב מחומר שהוא בשרו ומלא רוח שהיא נשמתו. בעת ההיא, כאשר העולם היה מלא מעשי חמס, נאמר מפי דיין האמת: ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳(6) ועל ׳קץ בשר׳ דיבר כאן שהוא הגוף(7) ולא התכוון להשחית את רוחם שהיא מהותו של האדם וגם ראשית השחיתותו כאשר מתגבר ׳חמרו על רוחו׳(8).
וזאת ההוכחה החד משמעית שהשחית את גופם אך השאיר את רוח האנוש אשר בה קיים את הפוטנציאל להתהלך בדרך העקומה או בדרך הישרה. מובן אז שהושארה בידי האדם זכות הבחירה בין לשים דגש בחומר או להתרכז ברוח. ואילו בחר בורא עולם להתחיל מבראשית ממש היה מוחק את כל הבריאה כולה בעת המבול ולא כך עשה כי בני חורין ובעלי בחירה ברא את יצוריו ונתן בהם יכולת להבחין בין טוב לרע. כך היה משגורשו מגן עדן לאחר אכילת פרי עץ הדעת.
לאחר המסקנות האלה ולאחר קריאת הפרשה ניתן לנפול במלכודת הפסימיות ולחשוב שהכל חוזר וגם שאין לו לאדם שליטה בגורלו כאשר בני דורו או אנשי סביבתו שוגים אבל לשמחת האדם אין זו דרך העולם אלא שכל אחד ואחת מאיתנו בעל יכולת השתתפות בתקון הנדרש בכל דור ודור ׳וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר׳(9) וזהו נאום ה׳.
1 ספר בראשית פרק ו׳ פסוק י׳׳א.
2 פירוש אברבנאל לתורה על ספר בראשית פרק ו׳ פסוק י׳׳א.
3 שם.
4 שם.
5 ספר בראשית פרק ו׳ פסוק י׳׳ב.
6 ספר בראשית פרק ו׳ פסוק י׳׳ג.
7 ע׳׳פ פירוש אבן עזרא לספר בראשית פרק ו׳ פסוק י׳׳ג.
8 ע׳׳פ פירוש אברבנאל לתורה על ספר בראשית פרק ו׳ פסוק י׳׳א.
9 ספר בראשית פרק ט׳ פסוק ט׳׳ו.
