תשרי תשע''ח

'הטוב שברע'

 

נאמר בתורה שבראשית העולם נברא ובכל יום ויום נבראו ונוספו רכיביו עד שהושלם מעשה בראשית. האדם, זכר ונקבה, הוא סוף הבריאה(1) וניתנו בידיהם סקרנות וחקרנות לנסות להבין ולהשיג את הנסתר ולחקור את הגלוי.

 

עולם מלא יצורים ובריות מצאו חוה ואדם. חיות ועופות, דגים ועוד בעלי חיים אחרים פגשו וגם דשא ועצים רבים וביניהם את עץ הדעת טוב ורע(2) שהיה בגן ועל העץ ההוא נאמר לו לאדם 'וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת'(3). רבים כתבו על מהותו של העץ הזה, על אופיו ועל מינו והם לא מצאו תשובה חד משמעית כי יש בעץ ההוא סוד נסתר. למרות זאת ניתן להרבות בחכמה מסביב הכתוב ועל הנעשה.

 

נראה לעין שישנה השוואה בין ידיעת טוב ורע למוות שהמפגש עם הידיעה ההיא עלול היה לספק לו לאדם הראשון עונש חמור. ומדוע הקב''ה לא רצה שידעו טוב ורע? על פי הנאמר על ידי הנחש ישנה תשובה ככתוב 'כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם, וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע'(4) ונשמע מכאן שהתכונה הזו, ידיעת טוב ורע, היא מאפיין אלוהי שאינו שייך לתחום האדם אך זה נאמר על ידי הנחש וקשה להאמין שזאת כוונת השם שרצה לשמור לעצמו את היכולת להבחין בין טוב לרע.

 

סוגיה אחרת מעוררת התעניינות, אלמלא לא רצה בורא עולם שיאכלו אדם וחוה מעץ הדעת, למה הצמיח אותו בגן? ישנם הטוענים שמדובר בניסיון בו הקב״ה ביקש להעמיד אותם והם נכשלו, רבים הם המסכימים עם טענה זו ויש להם על מה להסתמך . ישנו טעם נוסף לדבר איסור האכילה נאמר בתחילה אך ידע האל על יצר החקרנות והסקרנות שהם מתכונות  אדם וחוה והעץ שעליו מדובר מילא תפקיד משמעותי בהתפתחות המין האנושי. כך או כך חוה ואדם גורשו מגן עדן וסביר להניח שרק כך יכלו להתגרש משם לאחר שכבר היו מצוידים בכלי ידיעת טוב ורע לעוזרם בתיקון העולם מחוץ לגן וזו הייתה כוונת האל מראשית הבריאה שהרי ששה דברים קדמו לבריאת העולם(5) ובין אלה שנבראו נמצאת התורה שאמורה הייתה להתקבל על ידי בנות ובני ישראל בעתיד לבוא במעמד הר סיני ולא ברא השם יתברך דבר לחינם כפי שלא אמר דבר לשווא, וניתן להגיד את זה גם על עץ הדעת טוב ורע שלא סתם נברא אלא מתוך מטרה למלא את תפקידו בתהליך הבריאה.

 

אם כן, מה עשו אדם וחוה שלא היה בתכנון? ייתכן שהקדימו את המאוחר מפני שלא היו בשלים מספיק לגלות ולדעת טוב ורע ויכולנו ללמוד עליהם ועל מצבם הבראשיתי  ממה שנאמר בספר דברים על פעוטות וקטנים: 'וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה, וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה, יָבֹאוּ שָׁמָּה; וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה, וְהֵם יִירָשׁוּהָ'(6). מפסוק זה ניתן להסיק שישנם שלבים ודרגות התפתחות באדם ובין איפיוני הילדות שאין הקטן יודע טוב ורע ולעומת זאת הבוגר יודע ומבחין כי רכש ניסיון וידע בשנות חייו. בתחילה היה האדם אחרי לעבוד ולשמור את גן עדן(7) ולא עשה את הנדרש ממנו והתעסק בהשגת ידע ללא ליווי הניסיון והמעשה ונגד התנהגויות כאלה נאמר בפרקי אבות: 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון'(8) וזהו טעותם של אדם וחוה לנסות להתמלא בחכמה ללא עבודה או הכנה ויש בדבר ביזוי רב שהרי הם התביישו בגופם אחרי שאכלו מן העץ(9) ונראה שכך היה כי לא ידעו איך להתמודד עם הגילוי וגם גילו תאווה(10) והתביישו מאד ואפילו התחבאו(11).

 

רכישת ידע היא דבר חיובי וחיוני המשלים את האדם, המעשיר אותו והמספק לו כלים להאבק עם ממשיות מציאותו. קיימים תנאים להשגת הידע על מנת שהאדם יוכל לעכל ולהפנים את הנלמד ולהרוויח מעמלו. תוכן, מינון ועת מתאימה הם שלושת המפתחות לתהליך הלימוד המוצלח ולפיתוח ניסיון בחיים, אדם וחוה דילגו על כל המבנה ההתפתחותי הזה ופתאום מצאו את עצמם בעלי ידע שלא יכלו לנהל מחוסר הכרות בו ושימושו. ידיעת טוב ורע היא לא מאפיין אלוהי בלבד אלא שייך גם לאדם אך דורש להתהלך ולעבוד בדרך החיים.

 

​

1 ע''פ ספר בראשית פרקים א'-ב'.

2 ע''פ ספר בראשית פרק ב' פסוק ט'.

3 ספר בראשית פרק ב' פסוק י''ז.

4 ספר בראשית פרק ג' פסוק ה'.

5 בראשית רבא פרשה א', ד'.

6 ספר דברים פרק א' פסוק ל''ט.

7 ע''פ ספר בראשית פרק ב' פסוק ט''ו.

8 מסכת אבות פרק ב' משנה ב'.

9 ע''פ ספר בראשית פרק ג' פסוק ז'.

10 ע''פ פירוש אבן עזרה לבראשית פרק ג' פסוק ו'.

11 ע''פ ספר בראשית פרק ג' פסוק ח'.

​