תמוז תשע''ז

'עלה וראה ת׳עבר'

​

 

בתורה ישנם דברים אשר גלויים לעין ושאינם  מוסתרים ובאים הדברים האלה ללמדנו כללים שניתן ליישם אותם בחיי  היומיום שלנו. דוגמה בפרשתנו לדבר הפוך היא ברכתו של הקב׳׳ה לפינחס(1), בה יש דברים ניסתרים ולא לגמרי ברורה כוונת הברכה או האם זו ברכה, לעומת זאת בהסמכתו של יהושע בן נון למנהיג הכל נעשה בגלוי ואל מול העם וניתן להפיק לקחים וללמוד על העברת המנהיגות. 

​

בהיות ישראל עוד בשִּׁטִּים(3), אשר בארץ מואב, מצווה בורא עולם למשה לעלות ל׳הר הָֽעֲבָרִים׳ ומזמין אותו לצפות בנחלת עם ישראל אם כי רק משם יראה משה את הארץ(4). מעניין החיבור שבין שורש שמו של ההר לבין קיום הבטחת הקדמונים, כי הרי שורש ׳עבר׳ בשם ההר, עבר שיהפוך להווה בכניסתם אל הארץ, וממקום התצפית ניתנה למשה זכות לראות את המשך מפעל חייו [עתיד] אך לא להשיגו [הווה] והשם, ישתבח שמו, מזכיר למשה את הסיבה לאי הסכמה לכך שהוא בעצמו יוביל ויכניס את העם אל נחלתו(5)[עבר] והרי בהר העברים עובר משה מסע בין ההווה לעתיד ובין העתיד בחזרה אל העבר על מנת שלא ישכח את מה שהתרחש במדבר צין ונבין את הקשר בין עבר הווה ועתיד הקשורים זה לזה.

 

המשך מנהיגות העם מובטח כאשר מְצֻוֶּה משה למנות את יהושע בן נון למוביל העם העתידי, ועל כן נאמר: ׳וַיּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נ֔וּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָֽמַכְתָּ אֶת יָֽדְךָ עָלָֽיו׳(6), פעילות ההסמכה אל מול עיניי כל האומה היא הצהרה ברורה ויתר מכן פעילות הסמכת הידיים מסמלת את העברת הידע ואת הסמכויות של משה ליהושע, ונמשל הדבר במדרש ׳כמדליק נר מנר׳(7), ושפרא מילתא באנפי רחמנא כי המנהיג היוצא חושב על טובת העם ולא על האגו שלו.

​

בדרך זו יהושע הופך למנהיג כירושה ממשה, מנהיג לגיטימי ונתמך, ומשה זוכה להוריש אותו ונאמר לנו שהוא עשה את זה בנדיבות רבה(8) על פי הכתוב: ׳וַיִּסְמךְ אֶת יָדָיו עָלָיו׳(9) כי לא יד אחת אלא שתיים הוא סמך עליו.

​

​

​

​

1 ראו במדבר פרק כ׳׳ה, פסוק י׳׳ב.

2 ראו במדבר פרק כ׳׳ז, פסוק י׳׳ב-כ׳׳ג.

3 ע׳׳פ במדבר פרק כ׳׳ה, פסוק א׳.

4 ע׳׳פ במדבר פרק כ׳׳ז, פסוק י׳׳ב.

5 ע׳׳פ במדבר פרק כ׳׳ז, פסוק י׳׳ד.

6 במדבר פרק כ׳׳ז, פסוק י׳׳ד.

7 מדרש תנחומא פרק כ׳׳ה סימן י׳׳א

8 ע׳׳פ במדבר רבה, סדר פנחס, פרשה כ׳׳א, סימן ט׳׳ו.

9 במדבר פרק כ׳׳ז, פסוק כ׳׳ג.