תשרי תשע''ח

'שלוש כנגד שתיים'

​

בשלושה מועדים בשנה התורה מצווה לנו עליה לרגל או צַלְיָינוּת : פסח, שבועות וסוכות, אלו הם שלוש הרגלים. פרטים רבים על שלוש רגלים מופיעים בתורה במקומות שונים(1), בספר שמות אנו מקבלים פרוט סדר הופעת החגים בלוח השנה שנאמר: ׳שָׁלֹשׁ רְגָלִים, תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה, כָּל זְכוּרְךָ, אֶל פְּנֵי, הָאָדֹן יְהוָה.׳(2)

 

קל להבנה שיציאת מצרים באה קודם ולכם החג הוא בחודש הראשון-שהוא ניסן הנקרא בתורה אביב- ולאחר מכן בא מתן תורה שהתרחש במשך הנדידה, והגיוני שרק בסוף המסעות ניתן לעשות סיכום ולהיזכר באופי חיי המדבר וזוהי הסיבה להופעת חג הסוכות בחודש השביעי ובעונת הסתיו.

 

טעם אחר לסדר הרגלים הוא שכל רגל כנגד תקופת חיי האדם. פסח הוא ראשית ועומד כנגד הלידה. שבועות הוא הכרזת היחסים המיוחדים בין העם למקום והוא סמל לתקופה האמצעית של החיים. סוכות הוא סוף דבר למסע במדבר ועומד נגד גיל הזקנה וקץ החיים. בין מצוות חג הפסח מוציאים אנחנו רמז לדבר הנאמר במצוות ׳וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ׳(3). בשבועות אין מצווה מיוחדת מיועדת לחג שאנחנו יכולים לממש כל עוד בית הבחירה לא קיים, אך מנהג תיקון ליל שבועות רמז להשגת ידע ומוסר אשר מובילים להתפתחות וצמיחת האדם בתקופת אמצע החיים.

 

כאשר מדובר על חג הסוכות קשה יותר למצוא את הרמז המקשר. האם הוא ארבעת המינים? לא נראה כי הרי המינים עליהם מדובר הם סמל מובהק לקבלת האחר, אולם הכלה חברתית לא מאפיינת את כל בנות ובני הזקנה. אולי ניתן לחשוב שמצוות לישב בסוכה היא זאת המרמזת לקשר שבין החג לבין תקופת החיים? אם כך הדבר, למה חייבים ׳לישב בסוכה׳ אלה שלא בגיל זקנה? ידוע שקטן (אפילו הקטן שלא חייב באמו),בני הנוער, הצעיר והבוגר לא רכשו ניסיון עצום מקצר חייהם ולא עליהם לזכור את מסעיהם כי הם עוד לא בגיל השיבה ולרוב קץ חייהם עוד רחוק. בניגוד למצופה מצוות ׳לישב בסוכה׳ מחייבת אותם ולא את זקני העם בלבד.

 

יתכן שאם ישנם אחרים שהם לא זקנים וחייבים לשבת בסוכה אזי הדבר הוא רמז לדבר נוסף. אולי סוכות לא כנגד תקופה מסוימת בחיים אלא שהחג משמש כמשל לקיום עצמו, למסע האדם המרכיב את חייו ובונה אותם מיום לידתו עד קצו עם חוויות, לימוד, החלטות, שינוים, חיפושים, ועוד דברים שהופכים את המילה שמגדירה את קיומנו בעולם הזה מלשון יחיד [חי] ללשון רבים [חיים] ובין מחנה ולמחנה אנחנו בונים סוכה ארעית ויושבים לבטח בהן לפני שקמים שוב לצעוד בדרך. באופן זה, חג הסוכות הוא כנגד כל חיי האדם ולא כנגד תקופת הזקנה. בדרך זו גם ניתן להסביר את הוספת חג העצרת שלאחר סוכות והוא יהיה משל לסוף העצירה אשר בין המחנות, בין תחנה לתחנה. סוכות והעצרת הם שמונה ימים כנגד ימי הפסח ושבועות ביחד, שהם גם שמונה. שמונה ימים שהם סמל לראשית האדם ולפרחתו כנגד חג הסוכות שהוא סמל למסעי חיי האדם בשלמותם. שלוש רגלים כנגד שתי תקופות בחיים: לידה והתפתחות.

 

שתי מצוות חביבות ומרכזיות בחג הסוכות הן לישב בסוכה וארבעת המינים. האחת סמל לקבלת האחר והשניה סמל לחיים עצמם כדרך מגוונת עם תחנות ביניים ועל כך הכריז הפיטן: סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה, יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְהִלָּה(4).

 

​

 

 

1 ספר ויקרא כ׳׳ב, כ׳׳ו - כ׳׳ג,מ׳׳ד. ספר דברים ט"ז, י׳׳ד-ט׳׳ו. ספר שמות כ׳׳ג, י׳׳ד-י׳׳ז. ספר שמות ל׳׳ד, י׳׳ח-כ׳׳ד. ועוד.

2 ספר שמות י׳׳ג, י׳׳ד-י׳׳ז.

3 ספר שמות פרק י׳׳ג פסוק ח׳. מצווה כ׳׳א על פי בעל ספר החינוך (לספר בענין יציאת מצרים בליל ט''ו בניסן)

4 פיוט ׳סוכה ולולב׳ של רבי משה בן יעקב אדהאן.

​

​

​