פרשת נצבים

אלול תשע''ז

'למול או לא למול,

' is that the question?

​

הֵיכָן אַתָּה חָזְקִי?

הֵיכָן אַתָּה מִשְׂגַּבִּי וְצוּרִי?

הֵיכָן אַתָּה מוֹהֵל לִבִּי?

הֵיכָן אַתְּ אֱמוּנָתִי?!

שֶׁמָּא אַף אַתָּה בַּמְּרוֹמִים שׁוֹאֵל

הֵיכָן נֶאֱמָנַי? הֵיכָן עַמִּי?

וְעַתָּה, כַּאֲשֶׁר אֵינֶנִי דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹם כְּפִירָתִי

בִּשְׁאוֹלִי רוֹבֵץ וּמַקְשֶׁה:

ווֵין אִנְתֶּא יָא אִמָּאנִי?*

בעוד מספר ימים ראש השנה ונצהיר על מלכות השם ונחזור בתשובה בפניו ביום הדין. ישנן שאלות רבות הנשאלות בליבו של האדם ברגעים אלה, יש ספקות שנובעות מחוויות אישיות ומציפיות שלא התגשמו בשנה האחרונה בחייו, אי אז האדם נוטה לחשוב שהוא כופר חלקי או אפילו אפיקורס.

אלה חיי האדם המאמין בלבו, האדם המפתח קשר עם יוצרו. זה האדם, בן האנוש שבעוד ימים אחדים  יעמוד וישמע את קול השופר בזמן שיחדש את הכרותו במלכות שמיים. 

השבוע בפרשות ׳נצבים׳ ו-׳וילך׳ נוכל להתוודע לאופן בו מתקיימת נבואה הקשורה לאמונה ולנטיית האדם לנפול במלכודת עבודת האלילים(1). העבודה הזו בכל תקופה ותקופה באה לביטוי באופן שונה, אך משמעותה היא תמיד שיעבוד לחפץ או לבשר ודם.

למרות הנטיה הזו יש מקום לתיקון היחסים שבין אדם למקום. אף על פי שקיימת אפשרות התיקון האדם נופל שוב ושוב באמונתו והספק עלול לגרום לו לחשוב שאין ישות על והאדם מחפש אותה על מנת לחדש את הקשר איתה ולהתרחק מן הספקות. הרמב׳׳ן מדבר על משמעות הנבואה הזאת בפרושו על הפסוק: ׳וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ׳(2), פסוק אשר גם כולל את ראשי התיבות של חודש ׳אלול׳. על פי השקפתו של רמב׳׳ן בזמן בוא המשיח האדם יקיים יחסים יציבים יותר עם בוראו(3), אולם עד אז נאלץ להסתפק בהתמודדות התקופתית והמעגלית של האמונה, התמודדות המאפיינת אותנו כבני אדם מאמינים.

​

​

* [היכן את יא אמונתי]

1 ע׳׳פ פרשת נצבים, ספר דברים פרק כ׳׳ט פסוק ט׳ עד פרק ל׳ פסוק ו׳

וגם ע׳׳פ ספר דברים פרק ל׳׳א פסוקים ט׳׳ז-כ׳׳א (מתוך פרשת וילך).

2 ספר דברים פרק ל׳, פסוק ו׳.

3 ע׳׳פ פירוש רמב׳׳ן על ספר דברים פרק ל׳, פסוק ו׳.

​

​

'למול או לא למול?'

אלול תשע''ז