פרשת האזינו
תשרי תשע''ח - שבת שובה
'לאן נשוב?'
בפרשת האזינו מתוארים איומים קשים הקשורים לשכיחת הקב''ה ע''י עם ישראל(1). אם עד סיום חרון אפו של שומר ישראל לא נשוב, השמים והארץ יוכלו להעיד נגדנו, ויהא ידוע שכבר נאמר לנו מה יהיו גורלנו ועושינו אם נפרוק את עול מלכות שמים. עם רב הצער בלבנו אנו חייבים להכיר בכך שתפישה זאת בעייתית כיוון שמעודדת סוג של יחסים ילדותיים אשר בהם שכר ועונש הופכים לדבר מרכזי. יחס מסדר זה נראה מוזר ולא ראוי כאשר הוא מתקיים בין השם לעמו, או אולי כן?
נדרשת אז מציאת פירוש אחר לדבר ונכון הוא שהאדם אינו יכול לצפות שמעשיו יהיו חסרי תגובה, לכל דבר תשובה ולהשלמה בזמנה. תהליך הבאת הכעס לסיומו דורש מהאדם משך זמן ורצוי שתוצאות הנעשה יתדלדלו. כך מתאפשר לאדם ללמוד שלכל מעשה תוצאה ולכל תהליך פיוס נדרש זמנו.
בהפטרה של שבת שובה(2) נמצאת קריאה ברורה לחזור בנו לאחר שתעינו וטעינו. בהפטרה זו ישנה רוח מעוררת תקווה כי נאמר בה שלמרות שלא התהלכנו בדרך הנכונה השם מוכן לרפא אותנו על מנת שנקום משנתנו ונתקן את שגיאותינו, על כך נאמר על ידי הנביא: 'אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ'(3). שוב אנחנו מודעים כי יכולת הרחמים היא אינסופית, אך בלבד לאחר שהכעס שכח, הסתלק ונעלם(4), כלומר לאחר תהליך הריפוי.
1 ע''פ פרשת האזינו: ספר דברים פרק ל''ב פסוקים א'-נ''ב.
2 הפטרת שבת שובה: ספר הושע פרק י''ד פסוקים ב'-י' וגם ספר מיכה פרק ז' פסוקים י''ח - כ'.
3 ספר הושע פרק י''ד פסוק ה'.
4 פירוש רש''י על ספר הושע פרק י''ד פסוק ה'.
